אתגרו את עצמכם
אנו רגילים לעולם של נוחות, לכל דבר כמעט יש פתרון.
ע״מ להחליף תחנה בטלויזיה לא צריך לקום מהכיסא
ע״מ ללכת לקניות לא צריך לקום מהכיסא
ע״מ לקנות כיסא לא צריך לקום מהכיסא
הכל כל כך פשוט וכל כך קל
וכאשר הכל כל כך פשוט וקל אנו עלולים לאבד את היצרתיות
״המחסור הוא אבי ההמצאה״ אני זוכר את הכתובת הזו מתנוססת לה ברחבי הבסיס ששרתתי בו, המקור הוא אם אני לא טועה ״הצורך הוא אבי ההמצאה ״ (אפלטון)., כאשר הכל כל כך קל ונגיש אנחנו מפסיקים להתאמץ.
כאשר אני לוקח את הנוחות לעולם הצילום אני יכול לחשוב מיד על שני דברים
הראשון היכולת שלנו לצלם מס כמעט בלתי מוגבל של תמונות לעומת סרט צילום ובו 36 תמונות
והשני הוא אורכי המוקד בעדשות שלנו, עדשות המאפשרות לנו מנעד רחב מאד של אורכי מוקד יגרמו לנו להיות עצלנים יותר ואולי אפילו לאבד מהיצרתיות שלנו.
לפני כחודש יצאתי לטיול גיפאים לירדן.
ארזתי תיק צילום עם מס׳ עדשות וציוד נדרש ויצאתי לדרך
ברשותי היה מגוון רחב של עדשות עם אורכי מוקדם שוים, לכל מטרה, צילומי נוף, צילומי פורטרטים, תקריבים וצילומים הדורשים עדשות טלה, תיק כבד למדי , אבל מה אכפת לי הג׳יפ סוחב.
כל כך מהר נסחפתי לנוחות, ליכולת להחליף עדשות בקלות,
אבל אז החלטתי להגביל את עצמי. החלטתי להשאיר בתיק את כל העדשות שלי ולקחת איתי רק שתי עדשות.
עדשה של 50 מ״מ שאני מכיר אך ממעט להשתמש בה
ועדשת 14 מ״מ שאני כמעט ולא השתמשתי בה, את העדשה קיבלתי כאשר הדרכתי טיול (מס׳ ימים קודם לכן) בלפלנד.
החלטה להגביל את עצמי לשתי עדשות התגלתה כמאתגרת וכיצירתית כאחד
ההחלטה לצאת מאזור הנוחות, למנוע מעצמי את היכולת להחליף עדשות כראות עיני חייביה אותי להיות יותר יצרתי, לבחון טוב טוב את זויות הצילום שלי, להסתכל על העולם בצורה שונה ואחרת
האמת התלבטתי האם לקחת עדשה אחת בלבד את ה 14 ממ או בכל זאת לאפשר לי גמישות מה ולקחת את ה50 ממ בנוסף, מפחד שמה אראה משהו שה 14 ממ לא תתאים לי החלטתי לקחת את ה50 ממ בכל זאת מאין ״רשת ביטחון״ קלה.
את ה50 ממ הנחתי בתיק ואת ה14 חיברתי למצלמה ואיתה הסתובבתי מרבית הזמן.
כאשר קיבלתי את ההחלטה להיצמד ל14 ממ איתגרתי את עצמי בחיפוש זויות צילום יותר מעניינות מאשר סתם לעמוד במקום ו״להביא״ את האובייקטים אלי
הייתי חייב להתקרב אל האובייקטים, (חלקם לא כל כך אהבו את הרעיון...)
עדשת 14 מ״מ מכניסה המון המון אלמנטים לתמונה, ולא מאט אלמנטים לא רצויים שעלולים להפריע.
מה שחייב אותי להיצמד אל האובייקטים למצוא את הזויות שיכניסו לי לפריים רק את מה שאני חושב שצריך ולהימנע מהכנסת אלמנטים שמפרעים
יחד עם זאת, מצאתי כי הזוית הרחבה היא מענינת לא פחות, ומוציאה דברים לא שיגרתיים מהנוף, דווקא העובדה שנצמדתי לאלמנטים שונים והעיוות שנוצר מהעדשה, איפשר לי לבנות פריים שאנני רגיל אליהם
לדוגמא אני התרגלתי לצלם פורטרטים בעדשות 650, 85 ו 135 מ״מ
ופתאום מצאתי את עצמי מתמודד עם משהו שונה אחר, דבר שחייב אותי לשנות את צורת החשיבה שלי והצילום שלי, צילום של פורטרטים ב 14 מ״מ עם המון המון רקע ומידע
לפעמיים רציתי ממש אבל ממש להתקרב
ולפעמים זה יכול להיות טיפה מסוכן....
למדתי המון מהיציאה מאזור הנוחות, מלנסות משהו אחר
אל תפחדו לאתגר את עצמכם, הרווח יהיה כולו שלכם
