המילה הקטנה הזו שמשתקת אתכם

במסגרת קורס צילום שאני מעביר בגליץ בית ספר לצילום

אחד השיעורים היותר האהובים עלי (ויש כמה כאלה) הוא שיעור פורטרטים, בשיעור אנו מדברים על צילום אנשים, מאפיינים, על מה צריך לתת דגש, קומפוזיציה ועוד ועוד דברים חשובים שיהפכו את התמונה שלנו

לטובה יותר

.

צילום אנשים מתחלק לשניים

צילום נסתר (כגון צילום רחוב) וצילום גלוי כאשר המצולם מודע לנוכחות הצלם, הרבה תלמידים ישר קופצים ואומרים לי שלא נראה להם נכון לצלם אדם זר ברחוב, שנראה להם שזו חדירה לפרטיות ומה פתאום שהם יפריעו ולמה שאדם זר ברחוב בכלל יסכים שנדחוף לו מצלמה לתוך הפרצוף, אז אם כבר לצלם ברחוב אז לצלם מרחוק מבלי שידעו שאנחנו מצלמים כדי שהאדם המצולם לא ירגיש לא בנח.

קרוב ובלתי מורגש

אני לא נגד צילום נסתר, אני רק חושב שצילום גלוי מעביר תחושות אחרות לחלוטין והיכולת שלנו להוציא תוצאות שונות ואינטימיות הרבה יותר חזקות,

בצילום גלוי אנו יכולים לשלוט בצורה טובה יותר בקומפוזיציה בתאורה ותחושת האינטימיות בין הצלם למצולם מועברת בצורה ברורה, לצילום גלוי ועבודה ישירה עם אנשים יש את הקסם המיוחד שלה.

לקירבה יש ניגון מיוחד

?איפה טמון הקושי

אז איפה הקושי הגדול בצילום אדם זר ברחוב שאנו לא מכירים? האם אצל הצלם או אצל המצולם שעל פי דעת חלק מתלמידי המצולם ירגיש לא בנח כשנדחוף לו מצלמה לתוך הפרצוף, ובכן הקושי האמיתי שוכן בליבו של הצלם ולא המצולם, רובנו מפחדים ממילה אחת קטנה, מילה כל כך קטנה עד שהיא משתקת אותנו לחלוטין, ומונעת מאיתנו הזדמנויות נהדרות, ואתם כבר יודעים על איזו מילה אני מדבר , נכון אני מדבר על המילה "לא" הפחד מסירוב/מדחיה והתמודדות עם תשובה שאיננו רוצים לשמוע כל כך גדול עד שאנחנו מוכנים לוותר על ההזדמנות רק כדי שלא נצטרך להתמודד עם אותה ״דחיה נוראית

יש סיבה לקום בבוקר

כמה פעמים לא הזמנת את הבחורה או הבחור שכו רציתם לצאת איתו לצאת איתכם רק מהפחד שיגידו לכם לא, כמה פעמים לא נכנסתם לבוס שלכם לבקש העלאה במשכורת ומצאת אלפי תרוצים, זה לא הזמן המתאים, אני לא מספיק זמן בחברה, יש עכשיו קשיים, ועוד ועוד, ומה קרה בסופו של דבר?

מישהו אחר קיבל את הנערה /או הבחור והשכן שלכם לעבודה קיבל את העלאה במשכורת וכל זה כי פחדתם, אם הייתם ניגשים ומבקשים יתכן והייתם צריכים להתמודד עם ה"לא" אבל היה סיכוי טוב שגם

הייתם מחייכים כי קיבלתם "כן"

?אז איך ניגשים

יש כמה דרכים, ראשית הנימוס הוא ראשון במעלה, לאחר מכן חיוך וחוש הומור קליל יפתחו בפנכם דלתות רבות, גשו אל המצולם, הציגו את עצמכם, חיכו אליו (חיוך אמיתי לא מזוייף) הסבירו את מטרת הצילום, קבלו אישור לצלם, שתפו את המצולם בתמונה, שוחחו עם המצולם שלכם (הוא לא רק אובייקט) כך הקשר והצילום יעבור בצורה חזקה יותר, אם ניתן מומלץ לקחת מייל ולשלוח למצולם את התמונות, (לרווקים בנכם זו הזדמנות נהדרת למצוא שידוך…) כך גם תעניקו לו תמורה תמורת הזמן שהוא העניק לכם.

שיחה עם המצולם תלמד אתכם עליו

!!!מה לא לעשות

אל תפנו לאדם באמצע הביס, אל תנסו לעצור מישהו שאתם רואים שהוא בהליכה מהירה ליעד מסויים, אל תכנסו לאנשים באמצע ויכוח סוער, לא לצלם ילדים בלי אישור של ההורים שלהם (הורים מאד רגישים

לנושא).

ביטחון עצמי

ש"הלא" לא ירתיע, אין ספק שיהיו כאלה שיגידו לכם לא, הדבר ירגיש לא נעים בנכם אבל אסו שירתיע ויפגע בביטחון העצמי שלכם, חשוב מאד להמשיך ולתרגל, עם הזמן תפתחו מיומנויות שיעזרו לכם לתקשר טוב יותר ולהוציא תמונות טובות יותר.

מי לא רוצה 15 דקות של תהילה

היום בעידן הפייסבוק רבים ישמחו לקבל תמונה טובה שיוכלו לעלות לאתר, הרבה אנשים ישמחו שתעניקו להם תמונה טובה ולכן אל לכם לחשוש גשו והציגו את עצמכם, גם אם למצולם שלכם אין פיסבוק הרי שרובנו נהנים מתשומת הלב שאחרים מעניקים לנו בטח ובטח אנחנו נהנים להרגיש חשובים (הרי מכל האנשים ברחוב בחרתם לצלם דווקא אותי אני כנראה מיוחד), ולכן צילום אנשים הוא הרבה פחות מפחיד

ממה שאנחנו חושבים בהתחלה

.

תקשורת

תקשורת היא דבר חשוב היכולת שלנו להתחבר לאנשים באמת מעניקה לנו כיף גדול, אני מאד אוהב לתקשר "לגעת" נסו זאת בעצמכם זה דבר נפלא.

ואל תשכחו לחייך